"נשים רוקמות דיאלוג"
מדבריה של ורד סילמן אחת המשתתפות:
אנחנו גרים בארץ קטנה, שני עמים, לפעמים אנחנו חולפים אחד מול השני ברחוב ראשי, לפעמים יושבים יחד בתור באיזה משרד ממשלתי, ולפעמים אנחנו אפילו נפגשים בעבודה, אבל גם אז אנחנו לא ממש מכירים כי תמיד ישנה איזו רגישות וזהירות לא להעלות מחלוקות, ולא לגעת בנושאים רגישים.
לפני כחצי שנה נפגשנו לראשונה, עשר נשים מתל מונד והסביבה ועשר נשים מבאקה, שנים עשר מפגשים, בערך אחת לשבוע בתמרון בין החגים היהודים והחגים המוסלמים.
בהתחלה נגענו במשותף, ומה משותף לנשים יותר מהילדים, לאט לאט השיחות העמיקו ודיברנו על דת, מנהגים וקצת היסטוריה של שני העמים, אך ככול שהעמקנו נגענו יותר בבשר החי, ואז היו קצת צעקות, כעסים והעלבויות, ותסכול, כי הבנו שלא נפתור במפגשים שלנו את הסכסוך במזרח התיכון, אך כשעברנו את המכשול נוצר קשר אמיתי וכנה, והבנה שכולנו בעצם רוצים את אותו הדבר, לגדל את ילדנו, לחיים ארוכים בשלום בארץ שלווה.
תודה לאיילת שיזמה, תודה למתנסים שנתנו לזה לקרות, תודה לתמר ולאביר שהנחו אותנו לא להתברבר, ותודה לכל הנשים שהיינו יחד וחווינו את החוויה הזו, אנחנו הרי יודעות שאילו נתנו לנו לנהל את החיים פה באזור כבר מזמן הכל היה נראה אחרת.
