שי מיוחד לילדי קבוץ כפר עזה
קולות צחוק מהדהדים של ילדים קידמו את פנינו בבואנו לבית הספר "הרצל" בהרצלייה. שם פגשנו, בקבוצת ילדים בקשת גילאים רחבה עם אמהותיהן מקיבוץ כפר עזה, אשר עברו זמנית, עד יעבור זעם, להתגורר אצל קרוביהם באזור המרכז. עיריית הרצלייה ארגנה להם אירוח למופת והפעלות במהלך היום, המאורגנות ע"י אנשי העירייה וקבוצה גדולה של בני נוער מתנדבים.
המפגש שלנו נפתח בדברים אשר נשא צביקה שחק, אבא של בת-חן .
צביקה ספר כי בשנים 1984- 1987 התגוררה משפחתנו בקיבוץ כפר עזה ולפני 21 שנה עברה לגור בתל-מונד, במהלך שלוש השנים נפלאות בהן התגוררו בקיבוץ הם גידלו שם את שלושת ילדיהם .
"...במהלך שלושת השנים קיבלנו חיבוק והמון אהבה- והיום בימים לא קלים אלו לתושבי הדרום וכפר עזה אנו מבקשים להחזיר את המעט שאנו יכולים לתושבי הקיבוץ".
מטרת המפגש הייתה לעודד את הילדים להתחיל לכתוב יומנים בהם יתעדו ויכתבו על פחדיהם ורגשותיהם בימים קשים אלו של אין שלום.
איילת שחק, אמא של בת-חן ז"ל, הראתה במצגת המורכבת מטקסטים שסרקה מיומניה של בת-חן, כיצד היומן עזר לבת-חן להתמודד עם הפחדים והקשיים של ילדה ישראלית החיה במדינת ישראל כמו:
- הקושי להתמודד עם המלחמה (ומסכת הגז) במלחמת המפרץ הראשונה
- הפחד מניתוח (האוזניים)
- הכישלון בחידון התנ"ך
- האמא המעצבנת.
- החששות מהמעבר לחטיבת הביניים ועוד.
בסוף המפגש חולקו לכל אחד מהילדים היומן של בת-חן ויומן ריק לכתיבה ,בתקווה שגם הם יחלו לכתוב יומנים ויגיעו גם הם לתובנה של בת-חן כפי שהיא כותבת זאת ביומנה מכיתה ז':
" לכתוב בשבילי זה דבר נהדר זה עושה אותי לבן אדם מאושר".
איילת וצביקה שחק- הוריה של בת-חן שחק ז"ל
