בין הרצח של רבין לרצח של בת-חן שחק מפרידים בדיוק ארבעה חודשים.
רבין נרצח ב-4/11/1995.
בת-חן נרצחה ב- 4/3/1996 בפיגוע בפורים, בדיזנגוף סנטר, בדיוק ביום הולדתה ה-15 .
המכתב של בת-חן ללאה רבין נכתב שבוע לאחר הרצח. מדהים להיווכח כיצד נערה בת 15 ניבאה את העתיד לבוא עלינו.

המכתב פורסם בספרה של לאה רבין ז"ל :" הולכת בדרכו". ופתח את הטקס לזכרו של רבין באוסלו במלאות  4 שנים להרצחו, בהשתתפות קלינטון, ברק, וערפאת.

רעיונות להפעלה סביב המכתב ניתן למצוא באתר החדש של בת-חן :

www.batchen.co.il

מומלץ בשלב ראשון לתת לתלמידים את הטקסט ללא הסבר מי כתב אותו ולאחר עבודה על הטקסט לבקש מהם לשער מהו הטקסט (איזה סוגה זאת)מי כתב אותו? מתי? ובאיזה נסיבות נכתב? ולמחשבה מדוע לא מוזכר שמו של יצחק רבין לאורך כל הטקסט.

הפיצו הלאה ותהיו שותפים עמנו למפעל ההנצחה של בת-חן שלנו.

מדינת ישראל

המינהל הפדגוגי

אגף א' – מוסדות חינוך

האגף לחינוך יסודי

המחלקה לחינוך לחיים בחברה

יום השנה השישי לרצח רבין:

"לפחות עוד לזכור" - מנקודת מבטה של נערה

הצעה לדיון ולפעילות

למנחה

יום הזיכרון לרצח רבין, מאפשר עיסוק מנקודות מוצא שונות.

הפעם, נאפשר עיסוק בזכרו של רבין ז"ל, דרך עיניה של נערה שחשבה, כתבה ועשתה מעשה.

נקודת המוצא לפעילויות תהייה מפגש עם טקסט, מכתב שכתבה נערה שכאבה את הרצחו של רבין והחליטה לעשות מעשה. 

הנערה, בת-חן שחק, נרצחה בעצמה ארבעה חודשים לאחר מכן, ביום הולדתה בפיגוע בדיזנגוף סנטר בתל-אביב.

מכתבה של בת-חן עשוי לסייע למנחה במספר צירים מרכזיים:

·        הטקסט ותוכנו: מאפשרים דיון פורה אודות דמותו של רבין ומורכבות החיים

·        מעגלי העשייה: ההתמודדות, הכתיבה, הנסיעה לבית המשפחה השכולה, הנחת המכתב ורצונה העז של בת חן ז"ל, להצטרף ל"מפלגה" ולעשות מעשה… - מהווים מסר חינוכי חברתי חשוב ביותר.

·        היומן האישי כז'אנר: המכתב נמצא ע"י משפחת שחק ביחד עם יומנים אישיים שבת-חן כתבה ובהם הביעה את רגשותיה ומחשבותיה האישיות. העיסוק ביומן עשוי לפתוח בפני הילדים צוהר אל סודו / כוחו של היומן האישי ככלי תראפי, זמין, היכול לסייע להם.

מטרות

·        דיון בדמותו של רבין ז"ל והאופן בו התמודד, מנקודת מבטה של נערה

·        ניתוח סוגיות העולות ביחס למימוש זכויות האדם

·        עידוד מעורבות חברתית ועשייה במעגלים השונים

·        היכרות עם כוחו של היומן האישי   

עזרים

·        מכתבה של בת-חן שחק ז"ל

·        כרטיס מידע קבוצתי

אפשרויות להפעלה

במליאה

קריאת הטקסט (או חלקים ממנו) - ללא כותרת

·        אילו רגשות עולים בי בעקבות קריאת הטקסט

·        איזה רעיון / משפט / מסר… מהטקסט ממשיך להדהד אצלי… - ומדוע?

באישי / בזוגות / בקבוצות קטנות

1. התייחסו לטקסט  והעלו השערות:

·        מתי נכתב הטקסט לדעתכם?

·        על מי נכתב הטקסט לדעתכם? נסו לשער מדוע שמו לא מוזכר?

·        מי כתב את הטקסט?

·        לשם מה נכתב הטקסט?

2. ערכו דיון במסרים שבטקסט:

·        מהם המסרים המרכזיים בהם אתם מבחינים בטקסט?

·        עם אלו מהמסרים אתם מזדהים במיוחד ומדוע?

·        אילו מהמסרים רלוונטיים גם היום?

3. קראו את כרטיס המידע הבא:

-         המכתב נכתב כשבוע לאחר רצח רבין ב- 11/11/95  ע" נערה בכתה ט'.

-         בת-חן שחק, כתבה את המכתב לרבין ז"ל והניחה אותו בקלסר ליד ביתו של רבין.

     -    המכתב לא הגיע ללאה רבין באותם ימים .

-         בת-חן שחק ז"ל נרצחה בפיגוע בדיזנגוף סנטר בדיוק ארבעה חודשים לאחר הרצחו של  

       יצחק רבין ב- 4/3/96 .

    -     עם הרצחה המשפחה מצאה את הטיוטה שלו (ראה נספח כתב יד), בשולחן הכתיבה

          של בת-חן והעבירה צילום שלו ללאה רבין.

4. קראו שנית את המכתב ודונו במשמעותו:

    מה הוא הוסיף/שינה/ביטל/… ביחס לדברים שחשבתם, שיערתם….

במליאה

1. פרסום המכתב

·        הידעתם?

-         משפחתה של בת-חן בחרה לשלוח אותו שנית למשפחת רבין, ואף לפרסמו אח"כ

      ביחד עם קטעים נוספים מיומנה האישי של בת-חן ז"ל בספר: "הוא עובר לידי"

     -  משפחת רבין בחרה לפרסם את מכתבה של בת-חן בספרה של לאה רבין ז"ל -  "הולכת     

         בדרכו"

     -  טקס הזיכרון באוסלו, במלאות 4 שנים להרצחו של רבין, נפתח בקריאת פתחו בהקראת

         מכתבה של בת-חן ע"י נערה שוודית (באנגלית).

·        מדוע לטעמכם התפרסם המכתב? במה כוחו?

·        שערו האם בת-חן היתה מעונינת בפרסומו? מדוע?

2. התמודדות עם דילמה:

    בני משפחתה של בת-חן החליטו לפרסם קטעים מתוך יומניה האישיים,

    (ראה באתר שהוקם לזכרה  WWW.BAT-CHEN.ISRAEL.NET )

·        נסו לשער בפני אלו דילמות עמדו בפני בני משפחתה של בת-חן (הוריה, אחיה ואחותה) בנוגע להחלטה לפרסם קטעים מיומנה, חלקם אף בכתב ידה.

·        מה אתם מרגישים, חושבים לגבי ההחלטה שקיבלו בני משפחתה בפרסום יומנה האישי.

3. המסרים העולים מן הטקסט:

    דונו במסרים אותם מנסה בת-חן להעביר דרך הטקסט - 

• כיצד מתוארת החברה הישראלית ?
• למה היא מדמה את רבין דרך מגדל הקוביות?

4. מעגלי העשייה:

·        בת-חן מבטאת את הצורך "לקום ולעשות", כיצד? מדוע? למי זה עשוי לתרום ובמה?

·        באיזו דרך כל אחד מכם היה רוצה / יכול  לבטא את תחושותיו, לעשות מעשה ביחס  למצב היום.

    הידעתם?

·        משפחתה של בת-חן שחק ז"ל מחלקת מדי שנה בפורים, מלגות לעידוד שני תחומים המבטאים את רוחה של בת-חן: טיפוח האוריינות והדו-קיום.

       לפרטים נוספים אפשר לפנות לעמותה להנצחת בת-חן שחק , ת.ד. 282 תל מונד מיקוד 40600

כמו תמיד….

       נשמח לשמוע על דיונים שקיימתם,

                     מהלכים שעשיתם,

                                ומעגלי עשייה נוספים שהפעלתם

מכתב ללאה רבין/ בת-חן שחק      11.11.95 

שלוש יריות ופתאום זה נגמר.

עכשיו מדברים עליו בלשון עבר.

פתאום ההווה הופך לעבר

ומן העבר רק זיכרון נשאר.

אנחנו עומדים מזילים עוד דמעה

רוצים לחשוב שזה באמת לא קרה

שזהו רק חלום רע,

שמחר בבוקר נתעורר

והכול יסתדר.

אך אנחנו מתעוררים לתוך מציאות עגומה,

לתוך כאב מעורב עם שנאה.

דומה שאנחנו עדיין לא מעכלים את גודל האבדה

ולא מבינים עד כמה היא חמורה.

ובכלל איך אפשר לעכל מעשה כזה נורא.

לא בג'ונגל אנו חיים אלא במדינה.

ולכל אחד יש זכות להביע דעות,

כי זה הרי טבעי וברור

שלכל אחד תהיה דעה שונה,

ושלא כולם יחשבו אותו דבר.

אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור,

אך לפחות את היום הזה לעצור,

לפחות עוד לזכור.

כי יעברו עוד כמה ימים

ואנחנו נחזור לחיים רגילים.

אך המשפחה יום יום שעה שעה,

תצטרך להתמודד עם הדבר הנורא!

זה כמו דומינו, כשנופלת האבן הראשונה

ואחריה בשורה כל האחרות.

הראש שלנו, במלוא מובן המילה, נפל

ועכשיו הכל מתפורר,

כאילו הוא היה הראש ואנחנו הגוף

וכשהראש לא מתפקד-גם הגוף מת.

קשה לבנות מגדל מחלקים שהם לא דומים

החלק הזה לא מתאים לזה.

ואי אפשר לשים על לבנה קטנה לבנה גדולה.

צריך להיות אדם מאוד מוכשר

כדי לבנות מגדל מסודר, ישר.

אך בבעיטה אחת אפשר להרוס,

למוטט מדינה

שנבנתה לבנה על לבנה,

מחומרים שהם לא דומים

שהם מאוד מורכבים.

אותה הבעיטה לא רק מוטטה את המגדל,

אלא גם הביאה את האנשים להסתכל בצורה שונה.

אני לא יודעת, כולם ממהרים למצוא אשמים.

אני חושבת שכולנו אשמים,

שלא הראנו לו עד כמה אותו אנחנו אוהבים.

אתם יודעים, זה נורא דומה

לאמא שמחנכת את הילדים

ויש מריבות ועצבים וויכוחים

ואף פעם לא מבינים

מה ההורים רוצים,

רק כשגדלים וגם אנחנו נעשים הורים.

ופה רק אחרי שהוא כבר לא בחיים,

פתאום כולם אחורה מסתכלים

ומעריכים ורואים

שהם במינוס גדול

והגיע הזמן לשלם את החוב,

אז באים וכותבים ובוכים,

מבקשים סליחה ומצטערים.

אני אולי סתם ילדה תמימה,

אבל אני לא מבינה

איך אנשים לוקחים את החוק לידיים!!!

"הוא חושב אחרת, אז הוא קם והורג!"

מאיפה הזכות לקחת את המתנה היפה ביותר את החיים ?!

פתאום כולנו אדם אחד,

עם גורל משותף,

ילדים זקנים ומבוגרים,

פשוט עומדים,

נאחזים האחד בשני

ובוכים....